מבוא

גופים פיננסיים ניצבים בחזית המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, מאחר והם עשויים להיות מנוצלים על ידי גורמי פשיעה לביצוע פעולות שמטרתן הלבנת הון, או על ידי פעילי טרור להעברת כספים לארגוני טרור.

על כן, קבוצת ישראכרט מייחסת חשיבות רבה ליישום כלל הנחיות החוק והדרישות הרגולטוריות בתחום ופועלת בהתאם לכלל הסטנדרטים המקומיים והבינלאומיים בתחום. החברה מפעילה מערכי בקרה שונים במטרה להילחם בפשיעה כלכלית בכלל ולמנוע פעולות הלבנת הון ומימון טרור בפרט. זאת, על ידי מילוי כל הדרישות החלות עליה על פי חוק איסור הלבנת הון, חוק המאבק בטרור, התקנות שהותקנו מכוחן ותפעל ליישמן. החברה פועלת ככל יכולתה במטרה להגן על עובדיה, לקוחותיה, ספקיה והבנקים השותפים, ככל שניתן, מפני היותם של אלו כלים לשימוש במטרה לבצע או להקל על פעילויות הלבנת הון ומימון טרור ו / או מעשים לא חוקיים ובלתי מוסריים אחרים.

החברה שותפה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ונוקטת בכל האמצעים הדרושים לשם כך, בהתאם לגישה מבוססת סיכון, לרבות ביצוע היכרות נאותה עם לקוחותיה והבנת עסקיהם, כדי להבין את הלגיטימיות של הפעילות ומקורות הכספים. וכן עמידה בין השאר בחובות זיהוי ואימות של הלקוחות, חתימה על מסמכי הצהרה לגבי הנהנים בעלי שליטה, מורשי החתימה, וכן קבלת פרטים מלאים על מקבלי השירות, הלקוחות והתאגיד. החברה מפעילה מערכות אוטומטיות לסריקת שמות שני הצדדים לפעולה  מול רשימות של פעילים וארגוני טרור למניעת סיכון מימון טרור.

בנוסף, החברה מצייתת לסנקציות בינלאומיות שהוטלו על מדינות, גופים ויחידים, הגם שאינה כפופה אליהן במישרין. החברה הגדירה במערכותיה ובנהליה את המדינות והטריטוריות תחת משטר הסנקציות, ומוודאת כי לא מבוצעת פעילות בניגוד לתוכניות הסנקציות הללו.

מלחמה בפשיעה כלכלית

מאמצע המאה ה-20 החל בעולם המערבי שינוי תפיסה במלחמה בפשיעה כלכלית בכלל  ובפשע המאורגן בפרט. השינוי התפיסתי התבטא בהבנה כי לצורך עצירת פעילותם של ארגוני הפשיעה והפללתם יש צורך לעקוב אחר נתיב הכסף.

במסגרת המאמץ העולמי לגבש סטנדרטים בינלאומיים למלחמה בפשיעה המאורגנת הוקם בשנת 1989 ארגון ה- FATF אשר תפקידו לבחון את פעילות המדינות החברות בו בנושא של המלחמה בהון השחור והלבנתו. הגוף קבע 40 המלצות על פיהם תיבדק פעילות המדינות החברות, תהליך הבדיקה נעשה כתהליך ביקורת של מדינה – במסגרת ביקורות אלה נקבעה רשימה שחורה של מדינות אשר אינן מקיימות משטר בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור בשטחן. מדינת ישראל נכללה ברשימה זאת. בעקבות הכניסה לרשימה השחורה בתחום סבלו הגופים הפיננסיים במדינת ישראל מסנקציות רבות ומסירוב של גופים במדינות שאינן ברשימה השחורה לשתף איתם פעולה. בשל כך פנו גופים אלה למחוקק הישראלי בדרישה להסדיר את החקיקה בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ.

הלבנת הון

כנת החקיקה נגד הלבנת הון בישראל הייתה ממושכת מאוד ומלאה תהפוכות. חוק איסור הלבנת הון אושר על ידי הכנסת באוגוסט 2000. בעקבות חקיקת חוק איסור הלבנת הון ועל-פיו הוראותיו, הוקמה בינואר 2002, במסגרת משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון. בשנת 2005 חוקק גם חוק איסור מימון טרור ובשנת 2016 חוק המאבק בטרור.

בעקבות מאמצי החקיקה והתשתיות הרבות הן בסקטור הציבורי והסקטור הציבורי שהוקמו במדינה, ישראל הוסרה מהרשימה השחורה והיום נמנית עם המדינות המובילות בעולם במלחמה בפשיעה כלכלית ובהלבנת הון ומימון טרור. לאחר השלמת ביקורת בינלאומית בה ישראל דורגה בין 3 המדינות הטובות בעולם ביישום משטר של מאבק בהלבנת הון וארגון טרור, בשנת 2018 מדינת ישראל התקבלה כחברה מלאה בארגון ה-FATF המאפשר בין היתר להשפיע ולהוביל את קביעת רף הסטנדרטים העולמי בתחום.

פעילות הלבנת הון היא פעילות שמטרתה להסתיר או להסוות את מקורו של רכוש שהופק בפשיעה, ולהטמיעו בתוך רכוש אחר, לגיטימי וחוקי, כדי להכינו לשימוש חוזר.

החוק קובע שלוש עבירות עיקריות של איסור הלבנת הון:

העבירה הראשונה, קובעת איסור לבצע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, כאשר מטרת הפעולה להסוות את מקורו הפלילי של הרכוש (עבירת המקור באמצעותה הושג הרכוש). 

העבירה השנייה, קובעת איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה, כלומר-אין להשתמש ברכוש או כספים שהושגו בעקבות ביצוע העבירה.

העבירה השלישית, קובעת איסור עשיית פעולה ברכוש שמטרתו למנוע דיווח, והיא מתייחסת לאפשרות שיבוש משטר הדיווחים החל על גופים פיננסיים.

הכרת הלקוח

בהתאם להוראות איסור הלבנת הון, בעת פתיחת חשבון, יש לבצע הליך הכרת הלקוח, לרבות אופי פעילותו ומהות עסקיו. הליך "הכר את הלקוח" הינו תהליך מתמשך, החל לאורך כל חיי הפעילות עם הלקוח. עדכון "הכר את הלקוח", מתבצע בהתאם לתקופות שהוגדרו במדיניות הקבוצה.

מענה הלקוח נדרש לשם עמידה בהוראות הרגולציה, ובהתאם, המשך ניהול החשבון.

מימון טרור

בעקבות אסון התאומים ב-2001 השתרשה ההבנה כי גם בארגוני טרור יש להילחם באמצעות עצירת נתיב הכסף בדומה למלחמה בהלבנת הון.

בשנת 1999 אומצה באו"ם האמנה הבינלאומית לדיכוי מימון טרור. שם הוגדר מימון טרור ככל אדם שאוסף או מספק כספים, תוך ידיעה שהם מוקצבים לפעולות המיועדות לגרום פציעה או מוות לאזרח, לרבות אדם שלא משתתף במאבק אלים או לא נושא נשק, כדי לזרוע בהלה ופחד בציבור במטרה ללחוץ על הרשויות לעשות, או להימנע מלעשות, פעולה מסוימת .האמנה נכנסה לתוקף בשנת 2002. בשנת 2001 ובעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, הוחלט בארגון ה-FATF לשלב את המאבק במימון הטרור עם המאבק בהלבנת הון. זאת, לאור העובדה שארגוני הטרור, משתמשים בטכניקות ודפוסי פעולה דומים שבהם משתמשים מלביני ההון לשם העברת כספים והסתרת מקורם או ייעודם. השוני עומד על כך שלעיתים מקור כספי מימון הטרור הוא לגיטימי כמו גם כי לרוב, במימון טרור, מעורבים סכומי כסף נמוכים באופן יחסי והעסקות מורכבות במידה פחותה מעולמות הלבנת ההון.​ בשנת 2016 נחקק חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 שמטרתו לתת כלים למדינה ורשויותיה להתמודד עם איומי הטרור על המדינה, במישור הפלילי והציבורי. החוק עוסק בעיקרו בשני היבטים מרכזיים: קביעת עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור, וקביעת מנגנוני הכרזה על ארגוני טרור (המחליפים חקיקה ותקנות קודמים).

אתר בנק ישראל

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) התשס"א-2001

הוראת ניהול בנקאי תקין 411

הרשות לאיסור הלבנת הון

טופס "הכר את הלקוח"